השירים שלהלן מבוססים על הסיפור מימש ה’ עולם מלוע השמים, לשעבר הפלינדרום הארוך ביותר בעברית
(ראו גם: מחרוזת קטעים ומשפטים פלינדרומיים המבוססים אף הם על הפלינדרום הנ”ל)
***
“כר יופי!” צוהל עצמי
כותב: “הנץ הפרח, מתת-אל
יוצר אל בושם מיוחד
ואביב נובל עזוּב – סֻלק”
עור שורף, יומס
רוגש הים ולח גופי
תום שנתי. שחר
רחשי תנשמות
יפוג חלומי השגור
סמוי פֵּרוש רוע
קלס, בוז, עלבון בי באו
דחוי ממשוב לא-רצוי
לא תתם חרפה
צִנה בתוכי
מצע לה
וציפוי רך.
***
צפון מערב.
הלילה ירד
חלום שקע
מוסח מרעש המוח
הנֵבל ברוח פורט
רֹבד עצב נטש האור
רואה שטן
בִּצע דבר טֵרוף
חור בלבנה
חומה, שער. מחסום עִקש
מול חדרי הלילה
ברעם נופץ.
***
ידוע סופה – עונת מעבר
קר. עין-רקיע לחה
קורי חֹרף
משפשף כוכב
טאטא שמי תכלת
עב בעת לכתי
מש אט-אט בכוך
פשפש מפרח ירוק
החל עיקר ניע
רק רבע מתנועה פוסע ודי.
***
ברק יכה אור
קפוא שלג שגלש
אופק רואה כי קרב.
***
מותש גוף
האל פוסק: “סוף!”
עיפות תופיע
פוסק. סוף.
לאה פוגש תום.