הקדמה
“מימש ה’ עולם מלוע השמים” הוא פלינדרום המכיל 363 מילים ו-1,331 אותיות ועוסק בטבע, ששבר את שיא הפלינדרום הארוך ביותר בעברית בן כ-120 שנה של יהודה (יוליוס) הירש, והיה הפלינדרום הארוך ביותר בעברית במשך שנתיים ועשרה חודשים: בין אפריל 2010 לפברואר 2013.
זהו הפלינדרום הראשון מבין חמישה שיאי הפלינדרום הארוך ביותר עברית שקבעתי, והחל ממאי 2023 הפלינדרום הארוך ביותר בעברית הוא “גישה אל שיא לא השיג“, בן ה-2,002 מילים ו-6,116 אותיות.
אלמנטים פלינדרומיים נוספים בפלינדרום זה
- שם הפלינדרום בעברית, ובאנגלית: – “!Do, God” – פלינדרומי.
- מספר המילים פלינדרומי – 363 – ומכפלת המחלקים הראשוניים שלו נכתבת אף היא כביטוי פלינדרומי: 11 * 3 * 11.
- מספר האותיות פלינדרומי – 1,331 – ומכפלת המחלקים הראשוניים שלו נכתבת אף היא כביטוי פלינדרומי: 11 * 11 * 11.
- המילה הפלינדרומית “שמש” היא המילה הראשונה והאחרונה, ונוסף על כך, היא מורכבת מאותן שתי אותיות (ש,מ) המרכיבות את שלוש המילים שנמצאות בלב הפלינדרום (“שמֵמש מְמֻמש, ממש…”).
הערה: לא הסתייעתי בתוכנה בחיבור הפלינדרום.
גרסה קצרה ומהודקת יותר של הסיפור
הסיפור הקצר שלהלן נכתב בספטמבר 2023, כמעט 13.5 שנים לאחר פרסום הפלינדרום המקורי.
***
תוחל ראשית. מימש עולם ה’, יוצר אל שמש פולשת. הטיל שרב אל. לב ספוג אש מרגיש. תחתור שמש לפרוש. “מיד לילה!” קריאת שמש נוגעת. הפיכה: תחתום שמש עיקר שובל נוּר. רחשי תנשמות. רוגש הים ולח גופי. הנֵבל ברוח פורט רֹבד עצב. נטש האור, תם בוקר – פוסק סוף האל.
לילה ירד. חלום: עין הרקיע לחה, קורי חֹרף משפשף כוכב. חֹרף חֹרפי, צִנה. בורק ברק, גשם קפוא. צח יפֹּל אל המורד שלג. אשד צחור. עבעב מים שבשמים בעבע, רוחץ דשא. גלש דרומה (לא לפי חץ). אופק מֻשג, קרב קרוב. הנץ, יפרח פרח. בכוך פשפש מפרח ירוק החל עיקר הניע מול חדרי הליל. לאה, פוסק. סוף. רקוב, מת. רואה שטן – בִּצע דבר טֵרוף, חור בלבנה.
יפוג חלומי השגוּר. תום שנתי, שחר. רון לבוש רקיע – שמש מותחת הכיפה. תעגון שמש, תאיר קהל ילדים. שורף לשמש, רותחת. שיגר משא גוף. סבל לא בר-שליטה. תשלוף שמש לא רצויה מלוע שמים. תישאר לחות.
קטעים ומשפטים פלינדרומיים על בסיס הפלינדרום
- “כר יופי!” צוהל עצמי, כותב: “הנץ הפרח, מתת-אל. יוצר אל בושם מיוחד ואביב נובל עזוּב – סֻלק”. עור שורף, יומס. רוגש הים ולח גופי. יפוג חלומי השגור. סמוי פֵּרוש רוע. קלס, בוז, עלבון בי באו. דחוי ממשוב לא-רצוי. לא תתם חרפה – צִנה בתוכי מצע לה וציפוי רך.
- הטיל שרב אל. לב ספוג אש מרגיש. הכרה שלחה עדוּת: נואש רִִקוד הקרב מול היגון. עתה מתברר: עצום כאב (יש חום מוחשי), בא כמו צער רב (תם התענוג) – יהלום ברקה. דוקר שאון תודעה חלשה, רכה. שיגר משא גוף. סבל לא בר-שליטה.
- חֹרף חֹרפי. צִנה, בורק ברק. רואה גשם קפוא, עִקש. חִוֵּר, לבן הליל. צח יפֹּל אל המורד שלג. רוחץ דשא עבעב, מים-מים בעבע. אשד צחור גלש דרומה (לא לפי חץ). לילה נבל, רוח שקע. אופק מֻשג, האור קרב קרוב. הנץ, יפרח פרח*.
- תֹם אב, בואך אלול – יפוג החודש הלח מגיהנם? מנהיג מחלה שדוחה גופי, לולא כאוב באמת.
- הנֵבל ברוח פורט רֹבד עצב. נטש האור הלילה. רואה שטן – בִּצע דבר טֵרוף, חור בלבנה.
- עין הרקיע לחה, קורי חֹרף משפשף כוכב. בכוך פשפש מפרח ירוק החל עיקר הניע.
- רון לבוש רקיע. שמש מותחת הכיפה. הפיכה: תחתום שמש עיקר שובל נוּר.
- מימש עולם ה’, יוצר אל שמש פולשת. תשלוף שמש לא רצויה מלוע שמים.
- מותש גוף. האל פוסק: “סוף!” עיפות תופיע. פוסק. סוף. לאה פוגש תום.
- שמש זורחת רואה, ינבא ה’: אבני האור תחרוז שמש.
- ברק יכה אור. קפוא שלג שגלש. אופק רואה כי קרב.
- תוחל ראשית. מוחק סוף. פוסק חום, תישאר לחות.
- קור ינשב. הפרח הרס. סר החֹרף, הבשן ירוק.
- צפון מערב, רום גליל. ליל גמור, ברעם נופץ.
- להבת שמש מֵעֵזה. מהזעם – שמש תִּבהל.
- חומה, שער, מחסום. מוסח מרעש המוח.
- יפוג חלומי השגור. רוגש הים ולח גופי.
- עוררות. מיד קם, מקדים תור רוע.
- מול חדרי הלילה ירד חלום**.
- ראוי לציון נוי, צל יואר.
* זהו פלינדרום שלם שפרסמתי במאי 2022.
** זהו שמו של שיר בספר השירה הפלינדרומי הראשון שלי (והראשון בעברית): “הלימת מילה“.
ראו גם: התפתחות שיא הפלינדרום הארוך ביותר בעברית
(עודכן לאחרונה ב-17.9.2023)