קטגוריה: משפטים פלינדרומים

  • תום שמות

    הרגה שרית, נורה חמי, יסוים דן, יפוחם רפי, קפאה רבקה, נבלה חדוה, מת מני, תם רום, גנח חן, גמור מתי, נם תם, הודחה לבנה, קברה אפק, יפרם חופי, נדם יוסי, ימָּחה רון, תירש הגרה. ראו גם: מות תום אלים ממילא

  • ביבי, ביבי, ב…

    בול בלביביבי, בנימיןבנימין, ביביבי בלבלוב. *** שרה: “זוז ביבי! אכין עם למען יכאיב, יבזוז הרש”. *** טועים: “ביבי טוב” וטיבי במיעוט. *** מי צומח מהר? רה”מ: “חמוצים”. *** ביבי אמר רק שקר. רמאי, ביב. *** לבני, בוז’י: “ביבי זובי, נבל”. *** כֹּחַ על – ביבי בלע ח”כ. *** אליבי, ביבי? לא! *** נפל ביבי, בַּלְפָן. […]

  • רקם חֹם קֹר

    מחבל קר. פיצוץ יפרק לב חם. *** מוח קר, בלב רק חום. *** חם לרקה, קר למח. *** מחר קר? חם!

  • לב הבל

    פלינדרום בשורות הבל רצח רוצח, אח צורח. צר לבה –הוחבא כאב חוהה’, קין מדמם – דם ניקה.

  • נייס, יין

    משפטים פלינדרומים המון אלכוהול שִכּור אלים מִילא, רוכש לו. הו, כלא! (נו, מה?!) *** מעט יין יישן, שייני יטעם. **** ערני? יין רע. *** נייד עד יין. *** נייקר רק יין. *** נייס, נכנס יין. ראו גם: בירה, ריב

  • רוב יצר ציבור

    משפטים פלינדרומים איש נבחר, רובי (צריך הלא להכיר ציבור רחב נשיא). *** קח ציבור רחב שבחר! רוב יצחק. *** בחר רוב, יצחק לקח ציבור רחב. **** מנחם הורוביץ לציבור והמֹח נם. *** בחר רוב, יצדד ציבור רחב. *** רוב טועים, מיעוט בוּר. *** רוב עילג, הגל יעבור. *** רוב ציבור רוב יצבור. *** רוב: יגאל […]

  • מוסר פרסום

    שיר פלינדרומי מוסר כיווץ. מוסר-פרסום נכלולי לו, לכן מוסר פרסום. צווי כרסום. משפטים פלינדרומים מסר פשוט בטוש פרסם. *** מוסר פרוץ, צור פרסום! *** מוסר פה הפרסום. פלינדרומים בשורות יוצר, מוסר-פרסום רצוי: תו אל תסבך, מילים כבס! תלאות לשון שנופץ, מצפון שנושל לאחור הכיבוס יִסוב, יכה רוח-אל.

  • שינוי

    אלי לוּ יחריב יוני. שרב בר-שינוי ביֶרח יולי? לא. *** שינוי ערך ירצה – ככה צריך. רעיון יש. *** יוצר איש ביוני, שינוי בשיא רצוי. *** בדמיון יש שינוי, מד”ב. *** יוני שם זין?! יזם שינוי. *** ניסיון יש לשינוי סין. *** גל שינוי: ביוני שלג.

  • די ביד

    ידי בידי – לי די בידי. **** ידי משגרת רגש מידי. **** ידי לבד עד בלי די.

  • הלך הנועם, עונה כלה

    ידוע סופה – עונת מעבר. רבע מתנועה פוסע ודי. *** קלס, בוז, עלבון בי באו ואביב נובל עזוב – סֻלק. *** כלה החרף, פרח, הלך. *** תם קיץ מציק, מת. *** לך סתיו! יתֻסכל.