מאגר המשפטים הפלינדרומים שלמים להלן ממוין לפי מספר מילים (המופיע בסוגריים מודגשות בפלינדרום הראשון באורך נתון) ואחר כך לפי סדר אלפביתי:
- אבי, אל, לא יבא. (4)
- אושיק, לשבת תבשל קישוא.
- איה הצפנה? הנֻפצה היא?
- איש השיא אישה. שיא.
- איש כופה הִפוך שיא.
- אישה הצפינה. הניפצה השיא?
- אִלפו אלף – פלא ופלא.
- אמץ לוחם מחו”ל, צמא!
- אשד צחור רוחץ דשא.
- בוט מורגל לגרום טוב.
- בוט עלוב בולע טוב.
- בוטל הרע, ערה לטוב.
- בוטיק יצור? יוצר קיטוב.
- בוצע רִטוש – שוטר עצוב.
- בוקע גוזל לזוג. עקוב!
- בוקר טוב, בוט רקוב.
- בורק ברק, קרב קרוב.
- בֹּקר הלך, כלה, רקב.
- בינה טובה הבוט הניב.
- בר רכש שֵׁכָר רב.
- ברח מחו”ל לוחם חרב.
- ברק אובמה, המבוא קרב.
- בתוך בד דֹב כותב.
- בתוך ביבר רביב כותב.
- בתוך ביתן נתיב כותב.
- בתוך בר רב כותב.
- בתוך המבוא אובמה כותב.
- בתוך העור רועה כותב.
- בתוך התא אתה כותב.
- בתוך חצור רוצח כותב.
- בתוך חַיָּט טיח כותב.
- בתוך יון נוי כותב.
- בתוך י-ם מי כותב?
- בתוך יקום מוקי כותב.
- בתוך מעון נועם כותב.
- בתוך מעיל ליעם כותב.
- בתוך מסוק קוסם כותב.
- בתוך עור רוע כותב.
- בתוך קישוא אושיק כותב.
- בתוך קרם מַרק כותב.
- בתוך ר”ג גר, כותב.
- בתוך רחוב בוחר כותב.
- בתוך שגרה הרגש כותב.
- בתוך תוכנה הנכוּת כותב.
- גופי יִבֹּל, לבי יפוג.
- גופי ישאר, ראשי יפוג.
- גחל שחור רוחש לחג.
- גשם קפוא, אופק מֻשג.
- דגם ננס, סִנן גמד.
- דוקר קִִפוד, דופק רִקוד.
- דחי יחס סחי יחד!
- דחי יעד, דעי יחד!
- דחף איש שיא פחד.
- דחף דע עד פחד!
- דחף מגור, רוגם פחד.
- דיבר שחל, לחש רביד.
- דליה פלח, חלף הילד.
- דרום נופץ, צפון מורד.
- האל משה, השם לאה.
- הארי: “נפש שפן יְראה”.
- האֻשרה גישה? השיג הרשאה.
- הבוט הניב בינה טובה.
- הבינה, הישות תושיה הניבה.
- הדוס הֻתש, שתה סודה.
- הדופק סנאי יאנֹס קִִפּודה.
- הודי ינֻֻדה, הדני יִדוה.
- החלה שביתתה. התתיבש הלחה?
- הטון בוטה, הטוב נוטה.
- הטון לוקה, הקול נוטה.
- הטוָּס שִפשף פשפש – סוטה!
- הטיסה סִייטה: הטייס הסיטהּ.
- היה אל? לא היה.
- היה כך, כך היה.
- היוצר האשרה? הרשאה רצויה.
- היִוָּצר הנועם מעונה רצויה?
- היורט סוס (סוס-טרויה)?
- הילכה מעל לעם הכְּלָיה.
- היריב גורה, הרוג ביריָּה.
- הכין סם, מס ניכה.
- הכלה – איה היא? הלכה.
- הלחם לכאן! נאכל מִחלה.
- הִלחם רוקח, מחלה חקור!
- הלטבי הסיט טיסה, יבטלה.
- הלילה הזה, הזה הלילה?
- הלך הלילה, הלילה כלה.
- הלכת, מתת, תתם, תכלה.
- המולה. שער! רעש הלומה.
- המוצע הנכס? סכנה עצומה.
- הממשל הביא איבה לשממה.
- המצע, המען: נעמה עצמה.
- המצע – עָגְמָה? המגע – עָצְמָה.
- הניצחה אישה? השיא החצינה.
- הננער את ת”א, רעננה?
- הסירה מכסה. הסכם הריסה.
- העדות אִלמת, תמלא תודעה.
- העדות: תוגה, הגות תודעה.
- הפלדה הסיסמה? המסיסה, הדלפה?
- הפנים: ניצחה. החצין: מינפה.
- הקול רועש, שִעור לוקה.
- הקשה הכרה? הרכה השקה?
- הרב השיא אישה ברה.
- הרף! הרף! פרה-פרה.
- הרשל לצרה, הרצל לשרה.
- השמש עיקר רקיע שִמשה.
- הֻתש הדוס, סודה שתה.
- ונוצר איש – שיא רצונו.
- ויניע מצעיו ויעצם עיניו.
- ולפי מלך כֻּלם יפלו.
- זעם פועל – לעוף מעז.
- זר סמוך כומס רז.
- חבשי את ת”א ישבח.
- חומה – הלוּם מולה המוח.
- חומל שִגר רגש למוח.
- חורך כעו”ד, דועך כרו”ח.
- חושק הנקב בקנה קשוח.
- חטוב, רזה? הזר בוטח.
- חמש שָׂשׂ, שש שמח.
- חקר המיזם, מזימה רקח.
- חרב את ת”א, ברח.
- חרב נפש “שפן”, ברח.
- חרוץ הדין. “נידה” צורח!
- חֹרף חֹרפי. יפרח פרח.
- חֹרף, צִנה, הנץ פרח.
- חשקן נמרח, חרמן נקשח.
- טום קרוז זורק מוט.
- טעם צומח חמוץ מעט.
- טעם תם, מת מעט.
- טרם הרעש שערה מרט.
- ידי לאל, לאל ידי.
- יוצר אושיק קישוא רצוי.
- יוצר אל – לא רצוי.
- יוצר בוחר רחוב רצוי.
- יוצר בושם. משוב רצוי.
- יוצר חו”ד דו”ח רצוי.
- יוצר לדֻּבה הבדל רצוי.
- יוצר התא – אתה רצוי.
- יוצר מוקי יקום רצוי.
- יוצר נועם מעון רצוי.
- יוצר קוסם מסוק רצוי.
- ייתוריכם – מכירותיו, ויתוריכם – מכירותיי.
- ימולח מעט – טעם חלומי.
- יעד השיא, אישה, דעי!
- יפוג החודש שדוחה גופי.
- יפרח קיצי, יציק חֹרפי.
- יצירה – התאיצי? יציאתה הריצי!
- כבל רחב בחר לבך.
- כוכב צפון נופץ בכוך.
- כופה מילים-מילים הפוך.
- כֹּח לכם מכל ח”כ.
- כחול הכנף פנכה לוחך.
- כל בוט טוב לך.
- כל בוקר רקוב לך.
- כל גופי יפוג לך.
- כל יוצר רצוי לך.
- כל ליצן נציל לך.
- כל מסוק קוסם לך.
- כל רגש שִגר לך.
- כל רז זר לך.
- כל רצון נוצר לך.
- כל שִעור רועש לך.
- כלה נֻתחה, החתן הלך.
- כרוב קִלס, סלק בורך.
- לא מעל לעם אל.
- לא רואה האור אל.
- לא שונא אנוש אל.
- לא תשא אשת אל.
- לבי ישאר, ראשי יִבֹּל.
- לבן הליל, ליל נבל.
- לבת נבל, לבן תבל.
- לוחם חלש שלח מחו”ל.
- לולא אב בא אלול.
- ליד ילד: דלי, דָיּל.
- לכאן אב בא, נאכל.
- לסוף הציר ריצה פוסל.
- לשון כשן נשך, נושל.
- מוח רופא אפור-חום.
- מוח שִגר רגש, חום.
- מוקם מושב בשום מקום.
- מורם מעל לעם מרום.
- מחו”ל בא אב לוחם.
- מחלתה – הרפס סִפרה. התלחם?
- מיה דגן נגד הים.
- מין. עיפות תופיע. נים.
- מיעוט בוּר, רוב טועים.
- מכל טעם מעט לכם.
- מלוע ארי ירא עולם.
- מלח נשי ישן, חלם.
- מלך לעם מעל כֻּלם.
- מלשן מת. תם, נשלם.
- מנהיג הביא איבה, גֵיהִנָּם.
- מנהיג הריגה, הגירה – גֵיהִנָּם.
- מנהיג שטן נטש גֵיהִנָּם.
- מעוז רועם, מעור זועם.
- מרוץ. ינופה הפוני – צורם.
- מתת-אל לא תִּתם.
- נבלה רוחו וחִור הלבן.
- נֹגה שחר, רחש הגן.
- נוה: “ידפת, תפדי הון”.
- נִטור שגרה: הרגש רוטן.
- נטש אל, לא שטן.
- ניטשה שונא אנוש, השטין.
- נִסוח הסכם מכסה חוסן.
- נִפּוץ שמים מימש צופן.
- סוד כמוס, סומך דוס.
- סומך, נותן נתון כמוס.
- סִפור שלח – חלש, רופס.
- סרק? רה”מ מהר קרס.
- עבעב מים-מים בעבע.
- עגור גרוע עורג, רוגֵע.
- עדן חסון, נוסח נדע.
- עומד מולה הלום, דמוע.
- עומק קפוא, אופק דמוע.
- עורג לטוב. בוטל. גרוע.
- עורק ראשי ישאר קרוע.
- עלב, דברי בלע ירבד.
- עמד בצינה הניצב, דמע.
- עצור רוקע, עקור רוצע!
- עִקש. חִוֵּר רוח שקע.
- עִקש רקע, עקר שֶקע.
- ערל מורגל לגרום לרע.
- עשי את ת”א, יש”ע!
- פחד לכם מכל דחף.
- פִּלוח הלב: בלה, חולף.
- פרח לבן נבל. חֹרף.
- צא צור, רוץ! אץ.
- צופן כמוס – סומך. נפוץ.
- צורח: “חִלוץ”! צולח חרוץ.
- צפנת צופן נפוץ תנפץ.
- צֵרוף נפוץ, צופן פורץ.
- קוסם, תסיט טיסת מסוק.
- “קורה”, רמז זמר הרוק.
- קיטש. מעפן נפעם. שטיק.
- קיצוץ כפה, הפך צוציק.
- קיר אִלם מלא רִיק.
- קמח בורח, חרוב חמק.
- קפוא, שלג. גלש אופק.
- קרוב שיא, איש בורק.
- ראשית חותם, מתוח תישאר.
- ראשית פוסל, לסוף תישאר.
- רואה ברק, קרב האור.
- רואה הבכי, יִכבה האור.
- רואה ת”א את האור.
- רביד החיש שיחה, דיבר.
- רביד רהוט, טוהר דיבר.
- רבקה ומיקי יקימו הקבר.
- רגש חומל למוח שִגר.
- רה”מ תם, מת מהר.
- רואה לבושו ושובל האור.
- רוחץ כוכב בכוך צחור.
- רוחץ שחור, רוחש צחור.
- רועי “צ’יקי” יקיץ, יעור.
- רופא: נוגה הגון, אפור.
- רופס אל. לא סִפור.
- רוקעת, שולפת, תפלוש, תעקור.
- רִכוז, יאפ! פאי זוכר.
- “רמאי דיבר”, רביד יאמר.
- רמז הקול: לוקה זמר.
- רפאל, שי – יש לאפר!
- רצון איש(ה): (ה)שיא נוצר.
- רצון אל לא נוצר.
- רצון יוצר רצוי, נוצר.
- רצון ישאר – ראשי נוצר.
- רצון מָוֶת – תום נוצר.
- רצון נשאר – ראשן נוצר.
- רצון שונא אנוש נוצר.
- רקדן רמז: זמר נדקר.
- רְתוֹם לבך! כבל מותר.
- רתום סוס! סוס מותר.
- שב”כ את ת”א כבש.
- שטן את ת”א נטש.
- שגרה: מלב בלם הרגש.
- שחור-עור: “רוע רוחש!”
- שחל רחש, שחר לחש.
- שטן אל לא נטש.
- שיגרה משב בֹּשם, הרגיש.
- שישי. לשבת תבשל, ישיש!
- שלח המוזר רזומה חלש.
- שֻלחן ער(ו)ך, כ(ו)רע, נחלש.
- שִעור רוגש, שִגור רועש.
- שער חלוץ צולח. רעש.
- שפן לעג: גֹעל נפש.
- שרוף. מהר רה”מ פורש.
- שרי רז זר יִרש.
- שרית תיגש, שגית תירש.
- תודעה צורחת, תחרוץ העדות.
- תום אבני ינבא מָוֶת.
- תום דע עד מָוֶת!
- תום דחף, פחד מָוֶת.
- תוחל ראשית, תישאר לחות.
- תוריד קירות, תוריק דירות.
- תוריש רות תור, שירות.
- תחת ציצי יציץ תחת.
- תם התא, אתה מת.
- אב אל אב בא? לא בא. (6)
- אבי רן, לזה הז”ל נר יבֹא.
- איש דחף אלים מילא. פחד-שיא.
- איש יוצר אל, לא רצוי שיא.
- אישה רצונו – גישה השיג ונוצר השיא.
- אל דרי רחוב בוחר ירד? לא.
- אלך אל מעון נועם, לא כלא.
- אלך אל מען נעם, לא כלא.
- אמא בלב אבא, אבא בלב אמא**.
- אמא לכל אבא, אבא לכל אמא**.
- אמא תחת אבא, אבא תחת אמא**.
- נטש גֵיהִנָּם, אוב. בוא מנהיג, שטן!
- בהלה, פחד: שונא אנוש דחף הלהב.
- בהר סיני אל לא יניס רהב.
- בוצע רצח, נציל ליצן חצר עצוב.
- בוקר ברע עבר, רבע ערב רקוב.
- בוקר עובש, ערב ברע, שבוע רקוב.
- בוקר. ער מעט. טעם רע, רקוב.
- בורק ברק. רואה האור, קרב קרוב.
- בלה, מודי ועדי ידעו: ידום הלב.
- בער דחף: אֹמץ, צמא, פחד, רעב.
- ברח מחו”ל, הביא איבה לוחם-חרב.
- ברקת, הגרה ועדי ידעו: הֲרגה תִּקרב.
- בתוך נחל מילים-מילים, לחן כותב.
- גופי פוגש הצור, רוצה שגוף יפוג.
- גישה אל סוד דוס לא השיג.
- גישה אל רז זר לא השיג.
- גישה אל שיא איש לא השיג.
- גישה אל נפש “שפן” לא השיג.
- גר בתוך י-ם, מי כותב ר”ג?
- דוקרת הכלה וחתן (נֻתחו) הלכה, תרקוד.
- דחף לא רצוי יִוָּצֵר. אל פחד!
- דרום נופץ ברעם מערב, צפון מורד.
- דרש אל אדם. מד”א! לא שרד.
- האב: “אל הגן נגה לא באה”.
- האח”ם הביע דעתו ודעת, עיבה מחאה.
- הבוטל לך השיא, איש? הכל לטובה!
- הודחה הדיצה, פחד דחף הצידה החֶדְוָה.
- הזב דֶמע אל? לא עמד בזה.
- היוצר האשרה? לך כל הרשאה רצויה.
- הלב, הלב, הלב. בלה, בלה, בלה…
- הלך הלילה לך, כל הלילה כלה.
- הלכת, מתת? לא, אל תתם, תכלה!
- המהמתם: “מהירות!”, היִזכרם? מרכזיה: תוריהם – מתמהמה
- המכֹּח שכר הניב בינה, רכש חכמה?
- העדות לך אִלמת, תמלא כל תודעה.
- הפך הטוב עורו ורוע בוטה כפה.
- הצמא, הרעב: “הצום מוצה”. בערה אֻמצה.
- הרי אל הבור רובה לא ירה.
- הרצון: איה כורם. מרוך היא נוצרה.
- ועדי אל מה הם לא ידעו.
- זעה מוחה גופיה. היפוג החום העז?
- חבשי דחף הלהב, בהלה, פחד ישבח.
- חומה לא שגרה הרגש אל המוח.
- חלם מַלח – מי-ים חלם, מֶלח.
- חמוץ מעט לך כל טעם צומח.
- חרב שטן את ת”א; נטש, ברח.
- חשקן חטוב נמרח, חרמן בוטח נקשח.
- חֹרף חֹרפי. צִנה. הנץ, יפרח פרח.
- יבֹא מלכי, יעור רועי, יכלם אבי.
- יוצר: “שגרו משוב, בושם ורגש רצוי!”
- יפרח, פרח ועדי ידעו חֹרף חֹרפי.
- כופה מילים (לשם משל “מילים”) הפוך.
- כל בוט מורגל לגרום טוב לך.
- כל דו”ח רצוי, יוצר חו”ד לך.
- לא כל רצוי יוצר לך אל.
- לוחם באש, מים-מים שאב מחו”ל.
- לולא תם זמר רמז: מת אלול.
- ליד שֻלחן ערוך כורע, נחלש דָיּל.
- מאות אלף לך יוצר, רצוי כל פלא תואם.
- מו”מ תחת מו”מ, מום תחת מום.
- מוקש! דרוש חִלוץ. צולח, שורד שִקום.
- מיקה, דסי, לאה: “האל יסד, הקים”.
- מירב תרמֹז: איה היא זמרת ברים.
- מעוז, לבנה ועדי ידעו: הנבל זועם.
- מעוף קפּוד – שִגר רגש, דופק פועם.
- נוצר עֹבש, אל לא שבע רצון.
- נִפּוץ צופן, צופן נפוֹץ. נפוֹץ צופן.
- סבי יבֹא, יסיֵּג גיסי, אבי יֻבס.
- סיגל, שי: “לוחם מחול יש לגיֵּס!”
- סמ”ר נגס, טר”ש שרט, סגן רמס.
- “עודי רצוי”, רמז זמר-יוצר ידוע.
- עִוֵּר לטוב אל, לא בוטל רוע.
- עור שורף, יומס. סמוי פֵּרוש רוע.
- עורק ראשי יִבֹּל, לבי ישאר קרוע.
- עורק ראשי יפוג, גופי ישאר קרוע.
- עִוֵּר לטוב אל, לא בוטל רוע.
- עין תחת עין, ניע תחת ניע.
- פנכה לוחך פרפר, רפרף כחול הכנף.
- צא אל סוס, סוס לא אץ.
- צִנה רבה, חֹרף. פרח הבר הנץ.
- קור רישת עיפות. תופיע, תשיק רוק.
- קפוא האור. אל לא רואה אופק.
- קפוא מקור, מייחל לחיים, רוקם אופק.
- קזחי חלש לוחם מחו”ל שלח. יחזק.
- ראשי יפוג, לבי יִבֹּל, גופי ישאר.
- ראשית אתה כותב, בתוך התא תישאר.
- רביד יאמר: “החיש שיחה רמאי, דיבר”.
- רחם שוכר. הדיל – לידה, רכוש מחר.
- רץ רחב, מְלַוֶּה הולם בחר – צר.
- רצון יוהד, דב: בד דהוי נוצר.
- רקע, רגם, פלש, שלף, מִגר, עקר.
- שא עין! רואה האור, ניע אש.
- שולח ידי לאל. לאל ידי, חלוּש.
- שִגר מלב הרגשה. השִגרה בלם-רגש.
- שמש, מותחת הכיפה. הפיכה תחתום שמש.
- שער פותה רועם – מעור התוף רעש.
- תום דחף דע עד פחד מָוֶת!
- תם אלול. בא אב לולא מת.
- איש דחף הצידה החדוה, הודחה הדיצה – פחד-שיא. (8)
- בלה, חלף, הלך, תם, מת, כלה. פֻּלח הלב.
- בלה כותבת בתוך עור, רוע כותבת בתוך הלב.
- בתוך התא, בתוך תוכנה, אתה כותב. הנכוּת כותב.
- בתוך מערה זע. “קרב ברק, עז הרעם”, כותב.
- דחף-איש לא השיג גישה אל שיא-פחד.
- דע קורי חֹרף, פשפש! שפשף פרח ירוק-עד.
- ה’ יוצר מלוע שמים, מימש עולם רצוי ה’.
- האֻשרה גישה? צֵרוף צופן נפוץ. פורץ השיג הרשאה.
- הטוָּס דופק פשפש, סנאי יאנֹס, שִפשף קִפּוד – סוטה!
- היחד, הרצון – הביאו דחף, פחד ואיבה. נוצרה דחיה.
- הקהל הרמז שִגר, מלוא אולם רָגש. זִמרה להקה.
- ובתוך התא רצוי רמז – זמר-יוצר, אתה כותבו.
- חרוץ אתה, כותב הגות, תוגה. בתוך התא צורח.
- יוצר אל דפוס לחיים: מייחל, סופד… לא רצוי.
- יוצר אל עשרה חוקים. מיקוח הרָשע לא רצוי.
- יוצר אל פחד. לא, אל! דחף לא רצוי.
- יפרח, פרח, אבי ועדי ידעו – יבֹא חֹרף חֹרפי.
- ישנה חומה. לא השיג גישה אל המוח הנשי.
- כל חרוב חמק לך, כל קמח בורח לך.
- כל כרוב קֻלס לך, כל סלק בורך לך.
- לא שטן חרב את ת”א. ברח, נטש אל.
- לַבת נֵבל – לִבה כֶּבל (לִבך הֶבל). לַבן תֵּבל.
- לוח וילד כותב: “מי-ים בתוך דלי וחול”.
- למוח ישֵן מוצע כר; רֹך עצום, נשי, חומל.
- מיה דגן, נגה שחר; רחש הגן נגד הים.
- מימש בהר שיא, העפיל ליפעה איש. רהב שמים.
- עורק ראשי יִבֹּל, יפוג גופי, לבי ישאר קרוע.
- עִקש. חִוֵּר, לבן הליל. לילה נבל, רוח שקע.
- ער, רועי, ציקי ועדי ידעו: יקיץ, יעור רֹֽעַ.
- ערל מורגל לגרום לטוב, בוט מורגל לגרום לרע.
- ראשית מותי: גופי יבֹּל, לבי יפוג. יתום ישאר.
- ראשית פוסל, מתוח תישאר. ראשית חותם, לסוף תישאר.
- רוחץ דשא עבעב, מים-מים בעבע. אשד צחור.
- רצוי קישוא – מרְק יוצר, רצוי קרם – אושיק יוצר.
- רִקוד הקרב: רִקוד מחול. לוחם דוקר, ברקה דוקר.
- שמש זרז הלילה. כופה הִפוך הלילה: זרז שמש**.
- בורק ברק. רואה גשם קפוא, אופק מֻשג, האור קרב קרוב. (10)
- בתוך התא: מולך קיר, חומה. המוח ריק. כלום אתה כותב.
- בתוך ראשי הקול יוצר אל – לא רצוי. לוקה יִשאר כותב.
- גישה אל שיא דחף – אֹמץ, צמא, פחד – איש לא השיג.
- דיבר שחל. הצורם הקול? רם, מר, לוקה. מרוצה: לחש רביד.
- הָיֹה הָיָה סוס. הלך, תם, מת, כלה. סוס הָיֹה הָיָה.
- היוצר אל שמש עִקשת הלילה? הלילה תשקע שמש לא רצויה.
- חמש עשרה, שש עשרה. הגיל – “ליגה”. הרשע שָׂשׂ, הרשע שמח.
- יוצר אל בלב רֶוַח. אל, לא! חור בלב לא רצוי.
- סייס נתן סוס תחת הסוסה, הסוסה תחת סוס נתן סייס*.
- צח יפֹּל אל המורד שלג. גלש דרומה (לא לפי חץ).
- שולח ידי לאל. היה אל? לא היה. לאל ידי, חלוּש.
- תעלוץ דומעת, תעצור פורעת, תעקור רוקעת, תערוף רוצעת, תעמוד צולעת.
- אמא לכל אבא, אמא בלב אבא. אבא בלב אמא, אבא לכל אמא.*** (12)
- הגוש הנחבא, האפור – שיא רוע כותב בתוך עור. איש רופאה אבחנה – שוגה.
- החנה רכבו. מחיר: מאה אלף ש”ח. חש פלא. האם ריחם ובִּכר הנחה?
- היוצר אל ראשית הארי? מימש עולם מלוע שמים. יִרְאָה תישאר לא רצויה.
- הלילה בִּצע דבר טֵרוף שטן. האל לאה, נטש. פורט רֹבד עצב הלילה.
- הנוף: מורד רכס צרפתי. רוחץ אשד דשא צחור. יתפרץ סכר. דרום פונה.
- התיז הלֹע מָוֶת, החלף הנוי? שובך כבוש, יונה פֻּלחה – תום עלה זיתהּ.
- חום בתוך הכרה – תודעה שגרה את תא הרגש. העדוּת הרכה כותב מוח.
- יהי בוקר עובש, ערב שדוחה יהי, יהי החודש ברע, שבוע רקוב יהי.
- מין אל מין, נשי אל נשי. ישן לא-ישן, נים לא-נים.
- מעז פנים וכותב: “מערב פרוע. עומד דמוּע, עורף ברעם, בתוכו מינף זעם”.
- סוני יניס, ידרוך עוזי, יניף חרב. ברח פיני, יזוע כורדי, סיני ינוס.
הערות
א. המילים הפלינדרומיות הנפוצות ביותר במאגר זה:
- סוס
- הלילה
- שמש
- אבא
- אמא
ב. צמדי האנדרומים הנפוצים ביותר במאגר זה:
- אל, לא
- בתוך, כותב
- יוצר, רצוי
- נוצר, רצון
- ישאר, ראשי
- דחף, פחד
- איש, שיא
- גישה, השיג
- גופי, יפוג
- האור, רואה
- חֹרף, פרח
- לוחם, מחול
- הלך, כלה
- כל, לך
- תם, מת
ראו גם
- “גישה אל שיא איש לא השיג” – הפלינדרום הארוך ביותר בעברית, שהוא פלינדרום שלם
- צמדי פלינדרומים שלמים
(עודכן לאחרונה ב-17.9.2023)