נעם פרזנצ’בסקי

ימים שהרעש בא והולך בתוכו. במותו לאשתו משיב: “השעמום עשה בי שמות”. שאלות ומבוכות בכל, והוא בשער השמימי.*

***

האורח כשל כלפי: “דע שהמנג’ר אל הסנדק קד, נסה לארגן מה שעדיף לך לשכח”. רואה?

***

המח נאיבי. אִלו היה מחריש: הפוסל קרא רק לסוף השיר. חם היה ולא יביא נחמה.
(בתגובה לפוסט הזה שלי בפייסבוק)

***

עוד מהמהם, לבו קרח. מברק רשמי משר קרב מחרקוב. למה? מה? מדוע?

***

רעב? אוכל. חי? מיחל. כואב? ער.

***

מודריץ’ חצי רדום.

* בעיניי פלינדרום זה הוא מהיפים בעברית.

(עודכן לאחרונה ב-20.12.2022)

השאר תגובה