פלינדרום + יתר יצירתי

  • נייס, יין

    משפטים פלינדרומים המון אלכוהול שִכּור אלים מִילא, רוכש לו. הו, כלא! (נו, מה?!) *** מעט יין יישן, שייני יטעם. **** ערני? יין רע. *** נייד עד יין. *** נייקר רק יין. *** נייס, נכנס יין. ראו גם: בירה, ריב

  • רוב יצר ציבור

    משפטים פלינדרומים איש נבחר, רובי (צריך הלא להכיר ציבור רחב נשיא). *** קח ציבור רחב שבחר! רוב יצחק. *** בחר רוב, יצחק לקח ציבור רחב. **** מנחם הורוביץ לציבור והמֹח נם. *** בחר רוב, יצדד ציבור רחב. *** רוב טועים, מיעוט בוּר. *** רוב עילג, הגל יעבור. *** רוב ציבור רוב יצבור. *** רוב: יגאל…

  • מוסר פרסום

    שיר פלינדרומי מוסר כיווץ. מוסר-פרסום נכלולי לו, לכן מוסר פרסום. צווי כרסום. משפטים פלינדרומים מסר פשוט בטוש פרסם. *** מוסר פרוץ, צור פרסום! *** מוסר פה הפרסום. פלינדרומים בשורות יוצר, מוסר-פרסום רצוי: תו אל תסבך, מילים כבס! תלאות לשון שנופץ, מצפון שנושל לאחור הכיבוס יִסוב, יכה רוח-אל.

  • שינוי

    אלי לוּ יחריב יוני. שרב בר-שינוי ביֶרח יולי? לא. *** שינוי ערך ירצה – ככה צריך. רעיון יש. *** יוצר איש ביוני, שינוי בשיא רצוי. *** בדמיון יש שינוי, מד”ב. *** יוני שם זין?! יזם שינוי. *** ניסיון יש לשינוי סין. *** גל שינוי: ביוני שלג.

  • די ביד

    ידי בידי – לי די בידי. **** ידי משגרת רגש מידי. **** ידי לבד עד בלי די.

  • זֶכר מרֻכז

    רֹך, זיו בך הוד, חן, רֹן, חדוה כבו. יזכֹּר

  • הלך הנועם, עונה כלה

    ידוע סופה – עונת מעבר. רבע מתנועה פוסע ודי. *** קלס, בוז, עלבון בי באו ואביב נובל עזוב – סֻלק. *** כלה החרף, פרח, הלך. *** תם קיץ מציק, מת. *** לך סתיו! יתֻסכל.

  • אביב ללבי בא

    שירים פלינדרומים רחש הרוח כל תל-אביב אהבה אביב “אל תלך! חִור השחר”. *** חֹרף או אביב?! בולבל גוש גשם שגשוג, לבלוב בי בא ואפרח. *** סוטול:  החֹרף מרחרח סביב אביב חינני, חביב אביב סחרחר מפרח הלוטוס. *** בי באה תנועה רכה, נשית. יפיפית ישנה הכרה – עונת האביב. *** משפטים פלינדרומים אביב לבש שֵש, חג. חשש שבלב…

  • בא כאב

    בא כריש טֶרף דחף פנימה מלוע עברה צוָחה חוצה רבע עולם ה’ מינף פחד פרט שיר כאב.

  • זוגי קן חם ומחנק יגוז

    השם אל האופק הביט הטיב ה’ רוח אפי עצב הלך, מחנק יגוז מיען נשיאת חן כוכב ישאר מורם למרום ראשי בכוך נחת, אִישן נעים, זוגי קן חם כלה בצעיף אחור הביטה טיבה – קפואה, לא מָשה.

הצטרפו ל 36 מנויים נוספים