ענת קם
רז ליחשה. שב”כ, דעי קם, עתה התעמק, יעד כבש, “השחיל” זר. *** חֶלֶם: המידע הרגיש חִלְצה (לה צלח). שיגרה עד ים המלח. *** האור יכבה השב”כ. תְנֻער ענת. כבשה הבכי, רואה. *** טועים הרוב – גניבה, להבין גִבּוֹרה – מיעוט. *** מי שנא מקוללה? הִללו קם אנשים. *** הכשלה? הצליחה, חילצה הלשכה. *** יחצ”ן מקצועי…
עב נבע
שירים פלינדרומים לשקם עב, רק רבע משקל! הִלְקה גשם בוטח נוטה זרם מיד מים בעבע מין נִעור כזה ענן נִער צפצף, מים צפן, צף קליל דִּלג מעל סלע, מִגל דליל קִפֵּץ, נִפֵּץ מִים פצפץ רענן נע. הזכרו עננים עב עב-מימדים?! מרזה טון חִטוב מֻשג. הקלה. *** פיזר זרזיף פיזר זרמי שמים לעם מפטפט הבורא כי…
חום בלב מוח
מותש גוף, עיפותהכרה נדעכה עיגן שכללמוח ישֵן מוצע כר נים-דמיון נרקם חום ליבי למוח מֻקרן נוי, מדמיֵן רֹך עצום, נשי, חומללכשנגיעה כעדנה רכהתופיע, פוגש תום
פלינדרומים בעבודה
הרעבה – נוֹח טיבה תיארה המכאוב “נאכל יחד מצלחת חלץ מִדחי! לכאן בוא! כמהה. ראית הביטחון, הבעֵרה?!” *** עיקש הלוּם קרב הוא. לשכב כשל. אוהב רק מול השקיעה. *** מתוח הגֵו, תפוס. בִּצע הליכה, כילה עצב. סוף תוגה חותם. *** מורם עמד בגן-רקיע. העיקר – נֻגב דֶמע-מרום. ** ייתוריכם – מכירותיו, ויתוריכם – מכירותיי. *** צאצאים לו עשרה.…
מימש ה’ עולם מלוע השמים (363 מילים, 1,331 אותיות)
שמש תדע אִם הרצון שתישאר לחות יִוָצר. פוסק חום? פוסק סוף האל. לאה, פוסק סוף. מוחק סוף רצוי. תוּחל ראשית, שנוצרה מא’ עד ת’: שמש… שמש תדע אִם הרצון שתישאר לחות יִוָצר. פוסק חום? פוסק סוף האל, שׂח: “לֵך, סתיו!” – פוגש תום (ידוע סוֹפה – עונת מעבר). קר, עין הרקיע לחה, קורי חֹרף משפשף…