מאגר משפטים פלינדרומיים טהורים

מאגר המשפטים הפלינדרומיים הטהורים להלן ממוין לפי מספר מילים (המופיע מודגש בסוגריים בפלינדרום הראשון באורך נתון) ואחר כך לפי סדר אלפביתי:

אושיק, לשבת תבשל קישוא. (4)
איה הצפנה? הנֻפצה היא?
אִלפו אלף – פלא ופלא.
אמץ לוחם מחו”ל, צמא!
אשד צחור רוחץ דשא.
בוט עלוב בולע טוב.
בוטל הרע, ערה לטוב.
בוצע רִטוש – שוטר עצוב.
בוקע גוזל לזוג. עקוב!
בוקר טוב, בוט רקוב.
בורק ברק, קרב קרוב.
בינה טובה הבוט הניב.
בינה רכש, שכר הניב.
בֹּקר הלך, כלה, רקב.
בר רכש שֵׁכָר רב.
ברח מחו”ל לוחם חרב.
ברק אובמה, המבוא קרב.
גופי יִבֹּל, לבי יפוג.
גחל שחור רוחש לחג.
גשם קפוא, אופק מֻשג.
דגם ננס, סִנן גמד.
דוקר קִִפוד, דופק רִקוד.
דחי יחס סחי יחד!
דחי יעד, דעי יחד!
דיבר שחל, לחש רביד.
דליה פלח, חלף הילד.
דרום נופץ, צפון מורד.
הארי: “נפש שפן יְראה”.
האֻשרה גישה? השיג הרשאה.
הבוט הניב בינה טובה.
הבינה, הישות תושיה הניבה.
הדוס הֻתש, שתה סודה.
הדופק סנאי יאנֹס קִִפּודה.
הודי ינֻֻדה, הדני יִדוה.
החלה שביתתה. התתיבש הלחה?
הטון בוטה, הטוב נוטה.
הטון לוקה, הקול נוטה.
הטוָּס שִפשף פשפש – סוטה!
הטיסה סִייטה: הטייס הסיטהּ.
היה כך, כך היה.
היורט סוס (סוס-טרויה)?
הילכה מעל לעם הכְּלָיה.
היריב גורה, הרוג ביריָּה.
הכין סם, מס ניכה.
הכלה – איה היא? הלכה.
הלחם לכאן! נאכל מִחלה.
הִלחם רוקח, מחלה חקור!
הלטבי הסיט טיסה, יבטלה.
הלילה הזה, הזה הלילה?
הלך הלילה, הלילה כלה.
הלכת, מתת, תתם, תכלה.
המולה. שער! רעש הלומה.
המוצע הנכס? סכנה עצומה.
הממשל הביא איבה לשממה.
המצע, המען: נעמה עצמה.
המצע – עָגְמָה? המגע – עָצְמָה.
הננער את ת”א, רעננה?
הסירה מכסה. הסכם הריסה.
העדות אִלמת, תמלא תודעה.
העדות: תוגה, הגות תודעה.
הפלדה הסיסמה? המסיסה, הדלפה?
הפנים: ניצחה. החצין: מינפה.
הקול רועש, שִעור לוקה.
הקשה הכרה? הרכה השקה?
הרף! הרף! פרה-פרה.
הרשל לצרה, הרצל לשרה.
השמש עיקר רקיע שִמשה.
הֻתש הדוס, סודה שתה.
ויניע מצעיו ויעצם עיניו.
ולפי מלך כֻּלם יפלו.
זועם יבֹא אבי מעוז.
זעם פועל – לעוף מעז.
זר סמוך כומס רז.
חבשי את ת”א ישבח.
חומה – הלוּם מולה המוח.
חומל שִגר רגש למוח.
חורך כעו”ד, דועך כרו”ח.
חושק הנקב בקנה קשוח.
חטוב, רזה? הזר בוטח.
חמש שָׂשׂ, שש שמח.
חקר המיזם, מזימה רקח.
חרב את ת”א, ברח.
חרב נפש “שפן”, ברח.
חרוץ הדין. “נידה” צורח!
חֹרף חֹרפי. יפרח פרח.
חֹרף, צִנה, הנץ פרח.
חשקן נמרח, חרמן נקשח.
טום קרוז זורק מוט.
טעם צומח חמוץ מעט.
טעם תם, מת מעט.
טרם הרעש שערה מרט.
יוכן סם. נִכוי מס.
ייתוריכם – מכירותיו, ויתוריכם – מכירותיי.
ימולח מעט – טעם חלומי.
יפוג החודש שדוחה גופי.
יפרח קיצי, יציק חֹרפי.
יצירה – התאיצי? יציאתה הריצי!
כבל רחב בחר לבך.
כוכב צפון נופץ בכוך.
כופה מילים-מילים הפוך.
כחול הכנף פנכה לוחך.
כלה באה, האב הלך.
כלה נֻתחה, החתן הלך.
כרוב קִלס, סלק בורך.
לבן הליל, ליל נבל.
לבת נבל, לבן תבל.
לוחם חלש שלח מחו”ל.
לולא אב בא אלול.
ליד ילד: דלי, דָיּל.
לכאן אב בא, נאכל.
לסוף הציר ריצה פוסל.
לשון כשן נשך, נושל.
מוח רופא אפור-חום.
מוח שִגר רגש, חום.
מוקם מושב בשום מקום.
מורגש שגדום, מודגש שגרום.
מורם מעל לעם מרום.
מחו”ל בא אב לוחם.
מחלתה – הרפס סִפרה. התלחם?
מיה דגן נגד הים.
מין. עיפות תופיע. נים.
מיעוט בוּר, רוב טועים.
מלוע ארי ירא עולם.
מלח נשי ישן, חלם.
מלך לעם מעל כֻּלם.
מלשן מת. תם, נשלם.
מנהיג הביא איבה, גֵיהִנָּם.
מנהיג הריגה, הגירה – גֵיהִנָּם.
מנהיג שטן נטש גֵיהִנָּם.
מעוז רועם, מעור זועם.
משה פרץ צרף השם.
מרוץ. ינופה הפוני – צורם.
נאכל חרב? ברח לכאן!
נבלה רוחו וחִור הלבן.
נֹגה שחר, רחש הגן.
נוה: “ידפת, תפדי הון”.
נִטור שגרה: הרגש רוטן.
ניטשה שונא אנוש, השטין.
נִסוח הסכם מכסה חוסן.
נִפּוץ שמים מימש צופן.
סוד כמוס, סומך דוס.
סומך, נותן נתון כמוס.
סִפור שלח – חלש, רופס.
סרק? רה”מ מהר קרס.
עבעב מים-מים בעבע.
עגור גרוע עורג, רוגֵע.
עדן חסון, נוסח נדע.
עומד מולה הלום, דמוע.
עומק קפוא, אופק דמוע.
עורג לטוב. בוטל. גרוע.
עלב, דברי בלע ירבד.
עמד בצינה הניצב, דמע.
עצור רוקע, עקור רוצע!
עִקש. חִוֵּר רוח שקע.
עִקש רקע, עקר שֶקע.
ערל מורגל לגרום לרע.
עשי את ת”א, יש”ע!
פִּלוח הלב: בלה, חולף.
פרח לבן נבל. חֹרף.
צא צור, רוץ! אץ.
צופן כמוס – סומך. נפוץ.
צורח: “חִלוץ”! צולח חרוץ.
צפנת צופן נפוץ תנפץ.
צֵרוף נפוץ, צופן פורץ.
קוסם רגיש שיגר מסוק.
קוסם, תסיט טיסת מסוק.
“קורה”, רמז זמר הרוק.
קיטש. מעפן נפעם. שטיק.
קיצוץ כפה, הפך צוציק.
קיר אִלם מלא רִיק.
קמח בורח, חרוב חמק.
קפוא, שלג. גלש אופק.
רביד החיש שיחה, דיבר.
רביד רהוט, טוהר דיבר.
רבקה ומיקי יקימו הקבר.
רגש חומל למוח שִגר.
רה”מ תם, מת מהר.
רוחץ כוכב בכוך צחור.
רוחץ שחור, רוחש צחור.
רועי “צ’יקי” יקיץ, יעור.
רופא: נוגה הגון, אפור.
רוקעת, שולפת, תפלוש, תעקור.
רִכוז, יאפ! פאי זוכר.
“רמאי דיבר”, רביד יאמר.
רמז הקול: לוקה זמר.
רפאל, שי – יש לאפר!
רצינו מתכון, נוכתם וניצר.
רקדן רמז: זמר נדקר.
רְתוֹם לבך! כבל מותר.
רתום סוס! סוס מותר.
שב”כ את ת”א כבש.
שטן את ת”א נטש.
שגרה: מלב בלם הרגש.
שחור-עור: “רוע רוחש!”
שחל רחש, שחר לחש.
שיגרה משב בֹּשם, הרגיש.
שישי. לשבת תבשל, ישיש!
שלח המוזר רזומה חלש.
שֻלחן ער(ו)ך, כ(ו)רע, נחלש.
שִעור רוגש, שִגור רועש.
שער חלוץ צולח. רעש.
שפן לעג: גֹעל נפש.
שרוף. מהר רה”מ פורש.
שרי רז זר יִרש.
שרית תיגש, שגית תירש.
תודעה צורחת, תחרוץ העדות.
תום אבני ינבא מָוֶת.
תום דע עד מָוֶת!
תוריד קירות, תוריק דירות.
תוריש רות תור, שירות.
תחת ציצי יציץ תחת.
תם התא, אתה מת.
אבי רן, לזה הז”ל נר יבֹא. (6)
אמא בלב אבא, אבא בלב אמא**.
אמא תחת אבא, אבא תחת אמא**.
נטש גֵיהִנָּם, אוב. בוא מנהיג, שטן!
בוצע רצח, נציל ליצן חצר עצוב.
בוקר ברע עבר, רבע ערב רקוב.
בוקר עובש, ערב ברע, שבוע רקוב.
בוקר. ער מעט. טעם רע, רקוב.
בלה, מודי ועדי ידעו: ידום הלב.
ברח מחו”ל, הביא איבה לוחם-חרב.
ברקת, הגרה ועדי ידעו: הֲרגה תִּקרב.
גופי פוגש הצור, רוצה שגוף יפוג.
דוקרת הכלה, חתן נֻתח. הלכה? תרקוד.
דרום נופץ ברעם מערב, צפון מורד.
האח”ם הביע דעתו ודעת, עיבה מחאה.
הלב, הלב, הלב. בלה, בלה, בלה…
הלך הלילה לך, כל הלילה כלה.
המהמתם: “מהירות!”, היִזכרם? מרכזיה: תוריהם – מתמהמה
המכֹּח שכר הניב בינה, רכש חכמה?
הפך הטוב עורו ורוע בוטה כפה.
הצוָחה שִגרה הפחד, דחפה הרגש החוצה.
הצמא, הרעב: “הצום מוצה”. בערה אֻמצה.
זעה מוחה גופיה. היפוג החום העז?
חלם מַלח – מי-ים חלם, מֶלח.
חרב שטן את ת”א; נטש, ברח.
חשקן חטוב נמרח, חרמן בוטח נקשח.
חֹרף חֹרפי. צִנה. הנץ, יפרח פרח.
יבֹא מלכי, יעור רועי, יכלם אבי.
יפרח, פרח ועדי ידעו חֹרף חֹרפי.
כופה מילים (לשם משל “מילים”) הפוך.
לוחם באש, מים-מים שאב מחו”ל.
לולא תם זמר רמז: מת אלול.
ליד שֻלחן ערוך כורע, נחלש דָיּל.
מו”מ תחת מו”מ, מום תחת מום.
מוקש! דרוש חִלוץ. צולח, שורד שִקום.
מירב תרמֹז: איה היא זמרת ברים.
מטל החֹרף צומח חמוץ פרח הלֹטם.
מעוז, לבנה ועדי ידעו: הנבל זועם.
מעוף קפּוד – שִגר רגש, דופק פועם.
נבל פרח, שלג גלש, חֹרף לבן.
נִפּוץ צופן, צופן נפוֹץ. נפוֹץ צופן.
נֻתח אב. הכלה הלכה, בא חתן.
סיגל, שי: “לוחם מחול יש לגיֵּס!”
סמ”ר נגס, טר”ש שרט, סגן רמס.
עור שורף, יומס. סמוי פֵּרוש רוע.
חומה לא שגרה הרגש אל המוח.
עין תחת עין, ניע תחת ניע.
פנכה לוחך פרפר, רפרף כחול הכנף.
מיקה, דסי, לאה: “האל יסד, הקים”.
צִנה רבה, חֹרף. פרח הבר הנץ.
קור רישת עיפות. תופיע, תשיק רוק.
קפוא מקור, מייחל לחיים, רוקם אופק.
קזחי חלש לוחם מחו”ל שלח. יחזק.
רביד יאמר: “החיש שיחה רמאי, דיבר”.
רחם שוכר. הדיל – לידה, רכוש מחר.
רץ רחב, מְלַוֶּה הולם בחר – צר.
רקע, רגם, פלש, שלף, מִגר, עקר.
שִגר מלב הרגשה. השִגרה בלם-רגש.
שמש, מותחת הכיפה. הפיכה תחתום שמש.
שער פותה רועם – מעור התוף רעש.
תם אלול. בא אב לולא מת.
בלה, חלף, הלך, תם, מת, כלה. פֻּלח הלב. (8)
דע קורי חֹרף, פשפש! שפשף פרח ירוק-עד.
האֻשרה גישה? צֵרוף צופן נפוץ. פורץ השיג הרשאה.
הטוָּס דופק פשפש, סנאי יאנֹס, שִפשף קִפּוד – סוטה!
הקהל הרמז שִגר, מלוא אולם רָגש. זִמרה להקה.
יפרח, פרח, אבי ועדי ידעו – יבֹא חֹרף חֹרפי.
לַבת נֵבל – לִבה כֶּבל (לִבך הֶבל). לַבן תֵּבל.
למוח ישֵן מוצע כר; רֹך עצום, נשי, חומל.
מיה דגן, נגה שחר; רחש הגן נגד הים.
סבי יבֹא, יסיֵּג חתני, ינֻתח גיסי, אבי יֻבס.
עִקש. חִוֵּר, לבן הליל. לילה נבל, רוח שקע.
ער, רועי, ציקי ועדי ידעו: יקיץ, יעור רֹֽעַ.
רוחץ דשא עבעב, מים-מים בעבע. אשד צחור.
רִקוד הקרב: רִקוד מחול. לוחם דוקר, ברקה דוקר.
שמש זרז הלילה. כופה הִפוך הלילה: זרז שמש**.
דיבר שחל. הצורם הקול? רם, מר, לוקה. מרוצה: לחש רביד. (10)
הָיֹה הָיָה סוס. הלך, תם, מת, כלה. סוס הָיֹה הָיָה.
חמש עשרה, שש עשרה. הגיל – “ליגה”. הרשע שָׂשׂ, הרשע שמח.
סייס נתן סוס תחת הסוסה, הסוסה תחת סוס נתן סייס*.
תעלוץ דומעת, תעצור פורעת, תעקור רוקעת, תערוף רוצעת, תעמוד צולעת.
החנה רכבו. מחיר: מאה אלף ש”ח. חש פלא. האם ריחם ובִּכר הנחה? (12)
הנוף: מורד רכס צרפתי. רוחץ אשד דשא צחור. יתפרץ סכר. דרום פונה.
התיז הלֹע מָוֶת, החלף הנוי? שובך כבוש, יונה פֻּלחה – תום עלה זיתהּ.
יהי בוקר עובש, ערב שדוחה יהי, יהי החודש ברע, שבוע רקוב יהי.
סוני יניס, ידרוך עוזי, יניף חרב. ברח פיני, יזוע כורדי, סיני ינוס.

נספח

בתוך כותב

בתוך בד דֹב כותב.
בתוך ביבר רביב כותב.
בתוך ביתן נתיב כותב.
בתוך בר רב כותב.
בתוך המבוא אובמה כותב.
בתוך העור רועה כותב.
בתוך השק “קשה” כותב.
בתוך התא אתה כותב.
בתוך חצור רוצח כותב.
בתוך חַיָּט טיח כותב.
בתוך יון נוי כותב.
בתוך י-ם מי כותב?
בתוך יקום מוקי כותב.
בתוך מעון נועם כותב.
בתוך מעיל ליעם כותב.
בתוך מסוק קוסם כותב.
בתוך עור רוע כותב.
בתוך קישוא אושיק כותב.
בתוך קרם מַרק כותב.
בתוך ר”ג גר, כותב.
בתוך רחוב בוחר כותב.
בתוך שגרה הרגש כותב.
בתוך תוכנה הנכוּת כותב.
בתוך נחל מילים-מילים, לחן כותב.
גר בתוך י-ם, מי כותב ר”ג?
בלה כותבת בתוך עור, רוע כותבת בתוך הלב.
בתוך התא, בתוך תוכנה, אתה כותב. הנכוּת כותב.
בתוך מערה זע. “קרב ברק, עז הרעם”, כותב.
חרוץ אתה, כותב הגות, תוגה. בתוך התא צורח.
לוח וילד כותב: “מי-ים בתוך דלי וחול”.
בתוך התא: מולך קיר, חומה. המוח ריק. כלום אתה כותב.
חום בתוך הכרה – תודעה שגרה את תא הרגש. העדוּת הרכה כותב מוח.
מעז פנים וכותב: “מערב פרוע. עומד דמוּע, עורף ברעם, בתוכו מינף זעם”.

אל לא

אבי, אל לא יבא.
האל משה, השם לאה.
אב אל אב בא? לא בא.
היה אל? לא היה.
ידי לאל, לאל ידי.
לא דחף פחד אל.
לא הביא איבה אל.
לא יבין ניבי אל.
לא יניע עיני אל.
לא יניף פיני על.
לא מעל לעם אל.
לא שונא אנוש אל.
מתת-אל לא תִּתם.
נטש אל, לא שטן.
רופס אל. לא סִפור.
שטן אל לא נטש.
אל דרי רחוב בוחר ירד? לא.
אלך אל מעון נועם, לא כלא.
אלך אל מען נעם, לא כלא.
בהר סיני אל לא יניס רהב.
דרש אל אדם. מד”א! לא שרד.
האב: “אל הגן נגה לא באה”.
הזב דֶמע אל? לא עמד בזה.
הלכת, מתת? לא, אל תתם, תכלה!
הרי אל הבור רובה לא ירה.
ועדי אל מה הם לא ידעו.
עִוֵּר לטוב אל, לא בוטל רוע.
צא אל סוס, סוס לא אץ.
שולח ידי לאל. לאל ידי, חלוּש.
צח יפֹּל אל המורד שלג. גלש דרומה (לא לפי חץ).
שולח ידי לאל. היה אל? לא היה. לאל ידי, חלוּש.
הלילה בִּצע דבר טֵרוף שטן. האל לאה, נטש. פורט רֹבד עצב הלילה.
מין אל מין, נשי אל נשי. ישן לא-ישן, נים לא-נים.

נוצר רצון, יוצר רצוי

בוטיק רצוי? יוצר קיטוב.
היוצר האשרה? הרשאה רצויה.
היִוָּצר הנועם מעונה רצויה?
יוצר אושיק קישוא רצוי.
יוצר בוחר רחוב רצוי.
יוצר בושם. משוב רצוי.
יוצר חו”ד דו”ח רצוי.
יוצר לדֻּבה הבדל רצוי.
יוצר התא – אתה רצוי.
יוצר מוקי יקום רצוי.
יוצר נועם מעון רצוי.
יוצר קוסם מסוק רצוי.
רצון יוצר רצוי, נוצר.
רצון מָוֶת – תום נוצר.
רצון נשאר – ראשן נוצר.
רצון שונא אנוש נוצר.
הרצון: איה כורם. מרוך היא נוצרה.
יוצר: “שגרו משוב, בושם ורגש רצוי!”
“עודי רצוי”, רמז זמר-יוצר ידוע.
רצון יוהד, דב: בד דהוי נוצר.
ה’ יוצר מלוע שמים, מימש עולם רצוי ה’.
רצוי קישוא – מרְק יוצר, רצוי קרם – אושיק יוצר.

כל לך

כל בוט טוב לך.
כל בוקר רקוב לך.
כל גופי יפוג לך.
כל ליצן נציל לך.
כל מסוק קוסם לך.
כל רגש שִגר לך.
כל רז זר לך.
כל שִעור רועש לך.
עדיה, לך כל הידע.
אמא לכל אבא, אבא לכל אמא**.
כל בוט מורגל לגרום טוב לך.
העדות לך אִלמת, תמלא כל תודעה.
חמוץ מעט לך כל טעם צומח.
כל חרוב חמק לך, כל קמח בורח לך.
כל כרוב קֻלס לך, כל סלק בורך לך.
אמא לכל אבא, אמא בלב אבא. אבא בלב אמא, אבא לכל אמא.***

ראשי ישאר, ראשית תישאר

גופי ישאר, ראשי יפוג.
לבי ישאר, ראשי יִבֹּל.
עורק ראשי ישאר קרוע.
ראשית חותם, מתוח תישאר.
ראשית פוסל, לסוף תישאר.
תוחל ראשית, תישאר לחות.
עורק ראשי יִבֹּל, לבי ישאר קרוע.
עורק ראשי יפוג, גופי ישאר קרוע.
ראשי יפוג, לבי יִבֹּל, גופי ישאר.
ראשית אתה כותב, בתוך התא תישאר.
עורק ראשי יִבֹּל, יפוג גופי, לבי ישאר קרוע.
ראשית מותי: גופי יבֹּל, לבי יפוג. יתום ישאר.
ראשית פוסל, מתוח תישאר. ראשית חותם, לסוף תישאר.

שיא איש

איש השיא אישה. שיא.
איש כופה הִפוך שיא.
אישה הצפינה. הניפצה השיא?
הניצחה אישה? השיא החצינה.
הרב השיא אישה ברה.
יעד השיא, אישה, דעי!
קרוב שיא, איש בורק.
מימש בהר שיא, העפיל ליפעה איש. רהב שמים.

דחף פחד

דחף דע עד פחד!
דחף מגור, רוגם פחד.
תום דחף, פחד מָוֶת.
בהלה, פחד: שונא אנוש דחף הלהב.
בער דחף: אֹמץ, צמא, פחד, רעב.
הודחה הדיצה, פחד דחף הצידה החֶדְוָה.
חבשי דחף הלהב, בהלה, פחד ישבח.
תום דחף דע עד פחד מָוֶת!

רואה האור

רואה ברק, קרב האור.
רואה הבכי, יִכבה האור.
רואה לבושו ושובל האור.
רואה ת”א את האור.
בורק ברק. רואה האור, קרב קרוב.
שא עין! רואה האור, ניע אש.
בורק ברק. רואה גשם קפוא, אופק מֻשג, האור קרב קרוב.

משולבים

דחף איש שיא פחד.
ונוצר איש – שיא רצונו.
יוצר אל – לא רצוי.
כֹּח לכם מכל ח”כ.
מכל טעם מעט לכם.
כל יוצר רצוי לך.
כל רצון נוצר לך.
לא רואה האור אל.
פחד לכם מכל דחף.
רצון איש(ה): (ה)שיא נוצר.
רצון אל לא נוצר.
רצון ישאר – ראשי נוצר.
איש דחף אלים מילא. פחד-שיא.
איש יוצר אל, לא רצוי שיא.
אישה רצונו – גישה השיג ונוצר השיא.
גישה אל סוד דוס לא השיג.
גישה אל רז זר לא השיג.
גישה אל נפש “שפן” לא השיג.
גישה אל שיא איש לא השיג.
דחף לא רצוי יִוָּצֵר. אל פחד!
הבוטל לך השיא, איש? הכל לטובה!
היוצר האשרה? לך כל הרשאה רצויה.
כל דו”ח רצוי, יוצר חו”ד לך.
לא כל רצוי יוצר לך אל.
מאות אלף לך יוצר, רצוי כל פלא תואם.
נוצר עֹבש, אל לא שבע רצון.
קפוא האור. אל לא רואה אופק.
איש דחף הצידה החדוה, הודחה הדיצה – פחד-שיא.
ובתוך התא רצוי רמז – זמר-יוצר, אתה כותבו.
דחף-איש לא השיג גישה אל שיא-פחד.
היחד, הרצון – הביאו דחף, פחד ואיבה. נוצרה דחיה.
יוצר אל דפוס לחיים: מייחל, סופד… לא רצוי.
יוצר אל עשרה חוקים. מיקוח הרָשע לא רצוי.
יוצר אל פחד. לא, אל! דחף לא רצוי.
ישנה חומה. לא השיג גישה אל המוח הנשי.
לא שטן חרב את ת”א. ברח, נטש אל.
בתוך ראשי הקול יוצר אל – לא רצוי. לוקה יִשאר כותב.
גישה אל שיא דחף – אֹמץ, צמא, פחד – איש לא השיג.
היוצר אל שמש עִקשת הלילה? הלילה תשקע שמש לא רצויה.
יוצר אל בלב רֶוַח. אל, לא! חור בלב לא רצוי.
הגוש הנחבא, האפור – שיא רוע כותב בתוך עור. איש רופאה אבחנה – שוגה.
היוצר אל ראשית הארי? מימש עולם מלוע שמים. יִרְאָה תישאר לא רצויה.

ראו גם

(עודכן לאחרונה ב-6.12.2023)