תגית: טבע

שיר פלינדרומי סוּרה אל התיבה ברח, נוּע! גשמי מבול ובמים שגעון חרב הבית הלא הרוס?

קִלוס אל כי לשם כך קיר, כותל. תְּפִלה: חִלוץ ינופץ מסוק רוסי, מיל. ברק יכה אור מתנקז “קח צליל שמים, הנֵבל רתימת מיתר-לבנה מימש” ליל צחק זקן תֹם רואה כי קרב לים יסור קוסם צפוני – צולח (ה’ לפת) לתוך רִיק כך משליך, לא סולק.

ידידי תורך לכרות חוטב עץ – הולך לו. הֻצע בִּטוח בַּטוח החוטב רעידה, צעקות, יבבה בביתוק עץ, הד יער מִתֵל עף. הפעלתם פוליסה. סילוף הסכם שמכסה “רמאים!”, יאמר יער עבות תובע רֵעי.

מתי פוגש הצור?! פוחד גוף לח, נוזלת דמעה זב קֹר עצב לזעה טעם מלוח התל כבוש הר כה קוסם צולח מי נפל לפנים? חִלוץ מסוק הכרה שוב כלתה חולם מעט העז לבצע רק בזה עמד תל זונח לפוג דחוף רוצה שגוף יתם.

שאון בשמים: הרעם לבש צורה, הקול – הד רחב מוסח ראשי, מורם הלוּם רעש “ברק יכה אור, נוס אחורה!” רוח. אסון רואה כי קרב שער מול המרום ישאר חסום בחרדה לוקה. ה’: “רוץ!” שב למערה מִים (שב נואש).

כוכב רוחץ שוב לבנה מקרוב רואה תוי ליל חג שמח לחמש גחליליות האור בורק מהן בלבוש צחור בכוך.

התענג נהר, יציף יצירה, נִגן עתה נחל, מקור מים רוקם לחן המית ימה האגם זמזם גאה.

הציץ מבעד אשנב אתמול בערב שירה גלש איש רוח צפונה בערב שירה הזה הרי שבר עב הנוף צחור שיא שלג הר ישב רעב – לוֹ מתאבן שאדע במציצה.