תגית: מזג אוויר

  • רקם חֹם קֹר

    מחבל קר. פיצוץ יפרק לב חם. *** מוח קר, בלב רק חום. *** חם לרקה, קר למח. *** מחר קר? חם!

  • סין, כן נכניס

    דוב יכניס לסין כינור, רון יכניס לסין כיבוד. *** מירו, עמיר: “נכניס לסין כנרים עִוְּרִים”. *** ניסיון יש לשינוי סין. *** סוני יניס, סיני ינוס. *** נכניס לסין, כן!

  • משה רבנו, נבר השם

    מסידרת קונוטציה מקראית מי-גשם הניב עב נהרות קלח השם ישקה מעל רקיע דוֹם, חת אל מנהיג דחף בהר סיני עשרה חוקים לאל לא למיקוח הרשע יניס רהב פחד-גיהנֹם “לא תחמוד” – עיקר לעם הקֹשי משה חלק תורה נבע בינה, מֻשגים. *** משה: “מחריד! די! רחם השם!” משה קצב

  • אח, איזה אח!

    מסידרת פלינדרומים לפי מילים מרובי דו-משמעות טובות ידיה, חמות קיבלתי חום אח, אני מסיק שכואב הלב שנשבר הלב לאחות קורא לאחות הלב שנשבר הלב שכואב מסיק אני אח חום קיבלתי חמות – ידיה טובות.

  • חום במוח

    ספטמבר גיהנֹם. מנהיג, רב מטפס. *** פרש נשא התפִלה: “חום ה’ מוחה”. לפתה אש. נשרף. *** אלי לוּ יחריב יוני. שרב בר-שינוי ביֶרח יולי? לא. *** חֹם מחמיר, הצילו! יניס מחומו חמסין יולי. צהרים. חם מֹח.

  • מוחה זעה, עז החום

    צמא תם שתה בגן תה קולח שקִבּל עד תום ימחה הזעה בריכה. שוחה חושה כי רבה, עזה החמימות, דע לבקש חלוק! התנגב, הֻתש מתאמץ. *** עקשת שמש “החוצה!” עז החֹם, אש אמחה זעה צוחה: “שמש תשקע!”

  • די, מיד!

    מסידרת חרוזים דַי, רחם! יכביד דַי, משה! מכחיד דַי! מת לתמיד דַי! חכם השמיד דַי! בכי מחריד. *** די! ספי ימריד די! רפי יפריד די! רמי יפסיד. *** דַי לחֹם, אל! דֵי קר – מרקיד, לא מחליד. *** די! פס האיש. נשיא הספיד. *** די לסם! מסליד.

  • רהב יִכּון, אנוכי בהר

    מתי פוגש הצור?! פוחד גוף לח, נוזלת דמעה זב קֹר עצב לזעה טעם מלוח התל כבוש הר כה קוסם צולח מי נפל לפנים? חִלוץ מסוק הכרה שוב כלתה חולם מעט העז לבצע רק בזה עמד תל זונח לפוג דחוף רוצה שגוף יתם.

  • אלמלא אל מלא

    מחווה ליהודה עמיחי אלמלא אל מלא ברחמים ים חרב ברעם נופץ בצפון מערב ברשותו שרב ברצונו צרב מתמיה – הים תם מתסכל – הלך סתם ה’, עוּרה! הרועה האור רואה קרב לאט אל ברק קרס אל פנים קיר (לתוך כותל) ריק (מין פלא, סְרק) לוּ מת אל אתמול לוֹ מחלו שמים, רחמי-מחר מימשו, לחמול שמא באמת…

  • מימש ה’ עולם מלוע השמים (363 מילים, 1,331 אותיות)

    שמש תדע אִם הרצון שתישאר לחות יִוָצר. פוסק חום? פוסק סוף האל. לאה, פוסק סוף. מוחק סוף רצוי. תוּחל ראשית, שנוצרה מא’ עד ת’: שמש… שמש תדע אִם הרצון שתישאר לחות יִוָצר. פוסק חום? פוסק סוף האל, שׂח: “לֵך, סתיו!” – פוגש תום (ידוע סוֹפה – עונת מעבר). קר, עין הרקיע לחה, קורי חֹרף משפשף…